פסק-דין בתיק ב"ל 49767-12-11

1.         התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה בגין לידת בתה שנולדה ביום 24.12.10. התובעת טוענת שלפני הלידה עבדה אצל אביה, עו"ד ארנון ברק, מחודש פברואר 2010 ועד חודש דצמבר 2010. התובעת טוענת כי בתקופה זו עבדה שבועייים אצל אמה כשכירה ובהמשך כעשרה חודשים כשכירה במשרד של אביה.

2.         הנתבע דחה את התביעה, בנימוק  שלא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין התובעת לבין אביה, אלא, לכל היותר מדובר בעזרה משפחתית. לאור  החלטת הנתבע הגישה התובעת תביעה זו.

3.         השאלה העומדת לדיון היא, האם יש לראות את התובעת כ"עובדת" במשרדה של אביה בתקופה הרלוונטית, בסמוך לתאריך הקובע לענין דמי לידה, דהיינו, האם התובעת היתה "מבוטחת", כאמור בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

            הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק כוללת "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד".

            בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 603 ועב"ל 1147/01 מוסטאפא כמאל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2003(4) 77),  נקבע המתווה הנורמטיבי לאורו יש לבחון את השאלה שבמחלוקת בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

4.         על התובעת הטוענת כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין אביה, להניח תשתית עובדתית מספקת, המבססת את הטענה כי אכן נחצה קו גבול המפריד בין עזרה וסיוע משפחתי לבין יחסי עבודה כמשמעותם בסעיף 1 לחוק.

5.         בפנינו העידו התובעת בעצמה, אמה הגב' ליזה ברק, בן זוגה מר רני קורן, לקוח המשרד- מר יצחק שטרית,  בנוסף הוגשה הודעת האב מיום 28.07.11 כראיה בתיק.

6.         בשאלה לגבי מעמדו של אדם כעובד נקבע בפסיקה כי אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על כן, מקובל לדבר על "מבחן מעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן "ההשתלבות במפעל" (דב"ע נב/3-158 רות יאיר - אהרן גליברמן, פד"ע כה 31, 35 ור' בהרחבה ד"ר יצחק לובוצקי " חוזה עבודה וזכויות העובד" הוצאת ניצן מהדורה 2008 פרק 2).

7.         בחקירתה, העידה התובעת כי התחילה לעבוד אצל אביה, לאחר שעזבה את חברת הלוגיסטיקה בה עבדה, וכי אביה היה זקוק לעובד במשרד ולא יכול היה להעסיק מישהי אחרת בשל בעיות כלכליות (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 28.05.13 שורות 16-18). אמה של  התובעת חיזקה את דברי התובעת לעניין מסגרת עבודתה ולעניין העובדה שהתובעת החליפה מזכירה קודמת (עמוד 13-14, לפרוטוקול מיום 28.05.13 ).

מר שטרית (לקוח המשרד) אישר בחקירתו הנגדית שראה את התובעת במשרד של עו"ד ברק בין השעות 8:00 בבוקר ל 16:00 (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 28.05.13 ," בקשר למ'  אני אמרתי שבשעות של הבוקר שהשעות הן מ-08:00 עד 16:00 שזה שעות עבודה סטנדרטיות היא היתה נמצאת.") גם אביה של התובעת בהודעתו מיום 28.07.11 אמר שהתובעת עבדה במשרה מלאה לפעמים גם יותר מ-8 שעות ביום.

            בהקשר זה, התובעת העידה על מקום עבודתה- חלק מהתקופה נהגה לעבוד במשרד וחלק מהתקופה עבדה בביתה . 

מהעדויות שנשמעו עולה כי התובעת ביצעה את מרבית העבודה, בייחוד בחודשי ההריון האחרונים בביתה. התובעת עבדה בגמישות מסויימת, עדותה זו לא נסתרה על ידי העדים בעניין מתכונת ושעות עבודתה.

8.         אמה של התובעת הסבירה מפני מה העדיפו בעלה והיא שהתובעת תעבוד אצל אביה (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 28.5.13, שורות 2-3).

"הבת שלי עדיפה, זה עסק משפחתי ונותנים יותר עבודה וחוץ מזה אביה היה צריך את העזרה שלו אחרי שעבר התקף לב העדפתי שהבת שלי תעבוד שם וזה יותר טוב לעסק והיום אני גם חושבת ככה ולכן היום הבן שלי עובד אצלו."

9.         אמנם לא נערכו רישומי נוכחות בעבודה, אך כאמור התובעת העידה לגבי השעות בהן עבדה, עדותה נתמכה בעדות מר שטרית ובהודעת אביה בפני חוקר המוסד.

התובעת צרפה אישור משלוח פקס המלמד על התנהלותה מול לקוחות המשרד, המסמך מלמד על  היותה של התובעת בקשר עם לקוחות המשרד.

10.       לתובעת הוצאו תלושי שכר לחודשים מרץ - דצמבר 2010 הם הוצאו ביום 01.02.11. כעולה מתלושי השכר שכרה של התובעת עמד על 4000 ש"ח.

שכרה של התובעת לא שולם כסידרו, עיון במסמכים מחשבונות העו"ש של התובעת ואביה מלמד כי משכורתה שולמה בהעברה בנקאית, בתשלומים חלקיים ובמועדים שונים. התובעת הסבירה את מועדי התשלום בכך שסוכם עם אביה שתשלום המשכורת יבוצע לפי מצבו הכלכלי. האב והתובעת הודו כי ביחסים רגילים לא היה מתקבל דפוס שכזה של תשלום שכר. 

11.       בהתאם לטופס המעביד, שצורף לטופס תביעה לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (סומן כ-נ/1 עמוד 2 בתיק מוצגי הנתבעת), אבי התובעת, עו"ד ארנון ברק, היה המעסיק החל בחודש 02/10  ועד ליום 12/10,  אמנם בטופס הראשון נרשמה אמה של התובעת כמעבידה, אולם האם הסבירה זאת בטעות של רו"ח שנבעה מהעובדה שיש לבני הזוג תיק ניכויים משותף, התרשמנו שאכן מדובר בטעות רישומית.